הקדוש ברוך הוא יוצא בהכרזה קשה ובאזהרת ענישה חמורה כלפי מנהיגים רוחניים המשתמשים במניפולציות כדי לזייף את דבר ה'. הביטוי הִנְנִי עַל הַנְּבִאִים מבטא את נכונותו של ה' להעניש ולכלות את נביאי השקר [רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם]. פסוק זה מתמקד בכת אחת מתוך שלוש קבוצות שונות של נביאי שקר שפעלו באותה תקופה [רד"ק, מלבי"ם, אברבנאל].
הקבוצה המוזכרת כאן מתוארת כ־מְגַנְּבֵי דְבָרַי אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ. הפרשנים מסבירים כי מדובר באנשים ששמעו רעיונות נכונים, סברות הגיוניות או נבואות אמת מזולתם, והציגו אותם לציבור כאילו ה' התגלה אליהם ודיבר אליהם ישירות [מצודת דוד, שטיינזלץ, אברבנאל]. כדי לשוות לדבריהם אמינות, נביאים אלו החזיקו מרגלים שעקבו אחר נביאי האמת, במטרה להעתיק את סגנון הדיבור הייחודי שלהם ולחקות את נוסח נבואתם [רש"י, מלבי"ם]. לאחר שגנבו את דברי האמת, הם השתמשו בהם כדי לרכוש את אמון העם, ואז שילבו בתוכם הבטחות שווא של שלום שהטעו את הציבור והרחיקו אותו מדרך הישר [רד"ק, מלבי"ם].
דוגמה מובהקת לגניבה רוחנית זו מובאת דרך סיפורו של חנניה בן עזור: כאשר שמע את ירמיהו מנבא בשוק העליון על מפלת עילם, הוא מיהר בפזיזות לשוק התחתון, הסיק מכך מסקנה הגיונית של קל וחומר, והכריז בשם ה' על שבירת עול מלך בבל [רש"י, רד"ק, אברבנאל]. כך יצרו נביאי השקר מצג שווא של נבואה אלוהית, ללא כל שליחות אמיתית מאת ה'.