הפניה אל נביא לשם קבלת דבר ה' דורשת יחס של כבוד ושימוש בשפה ראויה, ללא מתן פרשנות שלילית לדברי הנבואה. המילים כֹּה תֹאמַר אֶל־הַנָּבִיא מתייחסות לאופן שבו על האנשים לפנות אל הנביא כאשר הם באים לשאול אותו מהו המסר האלוהי [רש"י].
הפרשנים מסכימים כי ההוראה המרכזית בפסוק היא להימנע לחלוטין מהשימוש במילה "משא" בעת הדיבור עם הנביא. גם אם הנבואה נחווית כדבר כבד שקשה להסתירו, אין להשתמש בביטויים בעלי גוון שלילי, אלא להתייחס אל הנבואה בפשטות ובכבוד כפי שהיא – דבר ה' [מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
במקום זאת, הכתוב מציע שתי חלופות מדויקות לפנייה אל הנביא, בהתאם להקשר: יש לשאול מֶה־עָנָךְ ה' כאשר מדובר בבקשת תשובה לשאלה ספציפית שהוצגה קודם לכן, או לשאול וּמַה־דִּבֶּר ה' כאשר מעוניינים לדעת אם התקבל מסר אלוהי חדש, מבלי שקדמה לכך שאלה כלשהי מצידם [מצודת דוד].