נביאי השקר משתמשים בחזונות שווא כדי לנתק את העם מאמונתו, ופעולתם ההרסנית מושווית לחטאי העבודה הזרה של דורות העבר. המילה הַחֹשְׁבִים נגזרת מלשון מחשבה [מצודת ציון], והיא מצביעה על כך שאותם נביאים מתכננים במכוון לסבב את הדברים כך שהעם ישכח את ה' [מצודת דוד]. הדרך שבה הם משיגים זאת היא בַּחֲלוֹמֹתָם אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ. הם מתמידים לספר את חלומות השקר שלהם זה לזה עד שזה הופך לעיסוקם המרכזי [מצודת דוד], ובכך הם חוסמים ומונעים מהעם להקשיב לנביאי האמת המדברים בשם ה' [רד"ק]. באשר לביטוי אִישׁ לְרֵעֵהוּ, קיימים ספרים מעטים שבהם מופיעה הגרסה "איש אל רעהו", אך גרסה זו נדחית ובטלה במיעוטה [מנחת שי].
ההטעיה של ההווה מקבילה לחטאי העבר, כַּאֲשֶׁר שָׁכְחוּ אֲבוֹתָם אֶת שְׁמִי בַּבָּעַל. כשם שבעבר נביאי הבעל התנבאו בשם הבעל וגרמו לעם לשכוח את ה' מתוך התמדה בעבודה זרה [רד"ק, מצודת דוד], כך עושים כעת נביאי השקר באמצעות חלומותיהם. מבחינה היסטורית, באותה תקופה פולחן הבעל החמור כבר הוסתר ברובו, וכלפי חוץ נותרו בישראל רק אמונות תפלות ומנהגים עממיים. לכן, נביאי ירושלים של אותה עת לא היו נביאי בעל של ממש. אף על פי כן, חלומותיהם ודבריהם הצליחו להסיט את העם מדרך הישר, בדיוק כפי שעשתה עבודת הבעל בדורות הקודמים [ביאור שטיינזלץ].