אזהרה חמורה מופנית כלפי מי שעושה שימוש מזלזל או מניפולטיבי במונחי נבואה. כל אדם, בין אם הוא נביא, כוהן או אדם פשוט מהעם, שיעשה שימוש ציני במושג מַשָּׂא ה', עתיד לתת על כך את הדין.
הביטוי וּפָקַדְתִּי משמעותו זכרון [מצודת ציון], כלומר ה' יזכור את העוון הספציפי הזה כדי להשיב גמול ולהעניש את האדם המדבר ואת ביתו [מצודת דוד].
מהות החטא מוסברת בכמה רבדים המשתלבים זה בזה. שורש הבעיה נעוץ בדברי שקר של נביא, המטעה את העם באונאת דברים וטוען שה' יעזוב את ישראל וישליך אותם מעליו, כפי שאדם משליך מעליו משא כבד [מצודת דוד]. החטא מתרחב ומתפשט גם אל העם, כאשר אנשים חוזרים על דברי הנביא באוזני רעיהם, ומשתמשים בביטוי מַשָּׂא ה' בלשון של משל ומליצה כדי ללעוג לדבר ה' [מלבי"ם].
העונש על זלזול זה פועל בדרך של מידה כנגד מידה. המילה "משא", שבה השתמשו האנשים כדי לציין נבואה, תשנה את משמעותה ותקבל את מובנה המילולי: היא תהפוך למעמסה כבדה ומוחשית שה' יטיל על אותו אדם ועל ביתו [ביאור שטיינזלץ].