הנביאים העומדים במוקד הדברים מתגלים כאן במלוא מערומיהם, כאשר נחשף הפער המוחלט בין יומרתם לייצג את דבר ה' לבין המציאות שבה פעלו על דעת עצמם בלבד. ה' מפריך את טענתם של אותם נביאי שקר, אשר הכריזו באוזני מנאצי ה' כי יש בידם נבואת שלום מאיתו.
על המילים לֹא־שָׁלַחְתִּי אֶת־הַנְּבִאִים מסכימים הפרשנים כי הכוונה היא לנביאי השקר, שה' מבהיר כי מעולם לא שלח אותם בשליחות אל העם [רד"ק, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. מבחינה נוסחית, יש לציין כי בכתבי יד מדויקים ועל פי המסורה, המילה הַנְּבִאִים נכתבת חסרה, ללא האות יו"ד הראשונה [מנחת שי].
למרות היעדר השליחות, מתואר כי וְהֵם רָצוּ. פעולה זו מבטאת ריצה ומהירות הליכה [מצודת ציון]. נביאי השקר מיהרו מיוזמתם לנבא, ופעלו במהירות רבה כאילו באמת נשלחו למשימה, כשהם אצים להשמיע לעם דברים שבדו מליבם בשם ה' [רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
ההכרזה לֹא־דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְהֵם נִבָּאוּ מעצימה את חומרת מעשיהם. לא זו בלבד שה' לא שלח אותם אל העם, אלא שהוא כלל לא דיבר אליהם [מלבי"ם]. הנבואות שניבאו נבעו אך ורק מליבם, מבלי ששמעו דבר מאת ה' [מצודת דוד].