התגובה האלוהית לחטאי העם ולזלזול בנבואה מגיעה בצורת פורענות מהירה, נחרצת ומידה כנגד מידה. הפסוק משרטט את הנתק המוחלט שייווצר בין ה' לעמו ולעירו, כתוצאה ישירה ממעשיהם.
ההכרזה לכן הנני מורה על מהירות הפורענות ועל כך שה' מוכן ומזומן להביא את הרעה באופן מיידי [רד"ק]. עונש זה מגיע במיוחד בגלל עוון ספציפי של העם, אשר זלזל בנבואה וראה בה משא מכביד [מצודת דוד].
בביאור המילים ונשיתי אתכם נשא נחלקו הפרשנים לשני כיווני חשיבה המשלימים זה את זה. הגישה הראשונה מפרשת את המילה מלשון שכחה. כשם שהעם הפר את הברית, שכח את דברי ה' ומאס בנבואתו כמשא כבד, כך ה' ישכח אותם ויעזוב אותם כאדם המשליך מעליו משא המעיק עליו, בבחינת מידה כנגד מידה [רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. הופעת הכפילות בפועל נועדה לחזק ולהדגיש את עוצמת הפעולה והשכחה [רד"ק]. הגישה השנייה מפרשת את המונח מלשון הסרה, חורבן והעתקה ממקום למקום. לפי פירוש זה, הפעולה מתארת טלטול ועקירה פיזית של העם [רש"י, מצודת ציון, מלבי"ם].
העונש ממשיך בעזיבה מוחלטת: ונטשתי אתכם. בהקשר זה מובאת תובנה לשונית שלפיה האות טי"ת והאות תי"ו נהגות ממוצא דומה ויכולות להתחלף, ולכן יש להבין את המילה גם במשמעות של עקירה ותלישה, כאילו נכתב "ונתשתי" [רד"ק].
נטישה זו אינה מוגבלת רק לעם, אלא חלה גם על ואת העיר. משמעות עזיבת העיר היא סילוק השכינה מתוכה, מה שיוביל בהכרח למסירתה לידי האויב הכשדי [רד"ק, מצודת דוד]. הביטוי החותם את הפסוק, מעל פני, מתחבר למעשה לעם עצמו; בעקבות עזיבת ה', העם יגלה ויורחק מעל פניו [רד"ק].
הערת נוסח הנוגעת למילה ולאבותיכם מציינת כי על פי מסורת הספרים המדויקים, מילה זו נכתבת בכתיב מלא עם האות וי"ו [מנחת שי].