הישועה והגאולה שלעתיד לבוא תהיינה כה משמעותיות, עד שהן יאפילו על יציאת מצרים. בשל חשיבותה העצומה של גאולה זו, היא תיזכר בפי העם יותר מכל אירוע אחר בעבר, ולכן בני אדם ישנו את נוסח שבועתם הרגיל [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
כִּי אִם – מילים אלו פותחות את נוסח השבועה החדש שיאמרו בני ישראל: "חי ה׳ אשר העלה...".
מֵאֶרֶץ צָפוֹנָה – על פי רוב הספרים והכתבים המדויקים, מילה זו נכתבת בפסוק זה בכתיב מלא, בניגוד למסורות מסוימות שגרסו כי היא נכתבת חסר [מנחת שי].
המילה הִדַּחְתִּים משמעותה הרחקתי והגלייתי אותם. בפסוק, ה׳ מדבר בעד עצמו בגוף ראשון ("אשר הדחתי אני"), אך כאשר העם ישתמש בפסוק זה כנוסח שבועה, הם יתאימו את הלשון וידברו בגוף שלישי, כלומר יישבעו בה׳ "אשר הדיח אותם שם" [מצודת דוד].
וְיָשְׁבוּ – השבועה נחתמת בציון התוצאה הסופית והמיוחלת של קיבוץ הגלויות: העם לבסוף יחזור וישב בבטחה על אדמתו [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].