קרה לכם פעם שקיבלתם בשורה כל כך משמחת, שפשוט רציתם לצעוק אותה בקול גדול כדי שכל העולם ישמע?
זה בדיוק מה שקורה כאשר מגיעה הבשורה המרגשת על סיום הגלות. הנביא קורא לעם רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה, כלומר, תתחילו לשיר בשמחה על הדברים הטובים שעומדים לקרות. הוא גם מבקש מהם וְצַהֲלוּ, שזה אומר להשמיע קול חזק ורם של שמחה. את הקול הזה צריך להשמיע בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם, כלומר בגלוי, ממש לעיני כל העולם, כדי שכולם ידעו שעם ישראל חוזר הביתה.
כשהבשורה הטובה מגיעה, העם מתבקש להגיב ולומר: הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ וְאִמְרוּ הוֹשַׁע ה' אֶת־עַמְּךָ. זו בקשה להפיץ את הבשורה, להגיד תודה לה', וגם להתפלל אליו: בדיוק כמו שהשמעת לנו את הבשורה המשמחת, כך בבקשה תושיע אותנו באמת. התפילה הזו מבקשת ישועה עבור אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל. למה דווקא השם ישראל ולא יעקב? כי השם ישראל מתאר את האנשים הצדיקים והגדולים בעם, שלא מסתפקים רק בזה שהצרות ייפסקו. הם מבקשים את הגאולה השלמה והאמיתית בארץ.
וה' אכן עונה לתפילה ומבטיח להחזיר את כולם מכל הארצות. זו לא תהיה בריחה מתוך פחד, אלא הליכה איטית, רגועה ובטוחה. ה' ישמור על כולם, ואפילו האנשים שהכי קשה להם לצעוד, כמו עיוורים או אנשים חלשים, יוכלו ללכת בשמחה ובביטחון מלא, בלי לחשוש מאף אחד.