ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק ז׳

הביטחון העיוור של מואב ברכוש החקלאי שלה, בְּמַעֲשַׂיִךְ, ובנכסים שאספה, וּבְאוֹצְרוֹתַיִךְ, הוא שיוביל למפלתה. מכיוון שהתעקשו להיאחז ברכושם וסירבו לברוח כפי שגזר ה', ייפלו אנשי מואב בשבי האויב, ועל כך נאמר להם גַּם־אַתְּ תִּלָּכֵדִי, שכן למרות שנות השלווה הארוכות שלהם בניגוד לעמים אחרים, כעת יחלקו עמם גורל זהה. המפלה תהיה גם רוחנית, כאשר וְיָצָא פסל אליל מואב, כְמוֹשׁ, ויילקח כשלל בַּגּוֹלָה. האליל יוגלה יחד עם כֹּהֲנָיו וְשָׂרָיו יַחְדָּיו, דבר הממחיש את קריסת ההישענות על אלילים ונכסים גשמיים גם יחד מול פני האויב.