אבלם הכבד של המואבים על חורבן ארצם בא לידי ביטוי במנהגי אבלות גופניים קיצוניים שהיו נפוצים באזור. מתוך צער עמוק הם מורטים את שערותיהם עד שכׇל־רֹאשׁ קׇרְחָה, ופוגעים בתפארת פניהם כך שוְכׇל־זָקָן גְּרֻעָה, פעולה של גילוח או תלישת הזקן המבטאת שפלות וחיסרון. בנוסף לפגיעה בשיער הם שורטים את בשרם מרוב כאב כך שעַל כׇּל־יָדַיִם גְּדֻדֹת, ולובשים בגד צער כך שוְעַל־מׇתְנַיִם שָׂק, כל זאת בעקבות השבר הגדול המדמה אותם לכלי שאין בו חפץ.
ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק ל״ז
כִּ֤י כׇל־רֹאשׁ֙ קׇרְחָ֔ה וְכׇל־זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֤ל כׇּל־יָדַ֙יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־מׇתְנַ֖יִם שָֽׂק׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.