חורבנה המוחלט של מואב אינו רק תבוסה צבאית, אלא מחיקה גמורה של זהותם הלאומית בעקבות חטא הגאווה והזלזול כלפי שמיים.
וְנִשְׁמַד מוֹאָב מֵעָם משמעותו שמואב תחדל לחלוטין מלהיות אומה [מצודת דוד]. בניגוד לאומה רגילה הלוחמת ונופלת בקרב, שזכרה נשמר בדורות הבאים כעם, מואב נפלו בביזיון כנשים, ולכן יימחו מהזיכרון ההיסטורי ולא ייחשבו עוד לעם כלל [מלבי"ם].
הסיבה למפלה יוצאת דופן זו מוסברת במילים כִּי עַל־ה' הִגְדִּיל, כלומר התפאר והתגאה [ביאור שטיינזלץ]. חטאם של המואבים לא היה במלחמה של ממש נגד ישראל, אלא בהתגרות ובלעג [ביאור שטיינזלץ]. התפארות זו הגיעה לשיאה בעת גלות ישראל, אז דיברו המואבים דברי זלזול כלפי מעלה וטענו כי אין בכוחו של ה׳ להושיע ולעזור לעמו [מצודת דוד]. התנשאות זו היא שהובילה בסופו של דבר להשמדתם [מלבי"ם].