נבואת החורבן על מואב מהדהדת את משל המושלים הקדום המופיע בתורה, אך בשינויי לשון המעידים על החמרה במצבם של המואבים [רד"ק]. כאשר הנביא מכריז אָבַד עַם־כְּמוֹשׁ, הכוונה היא לעם השם את מבטחו ועובד לאליל כמוש [מצודת דוד]. על פי מסורת קדומה, אליל זה היה אבן שחורה בדמות אישה שניצבה שם מימי קדם ועליה נבנתה במה לעבודה זרה [חומת אנך].
האסון הנוכחי קשה יותר מזה שתואר בעבר. בעוד שבמשל הקדום נאמר על מואב שבניו הפכו לפליטים שנמלטו מן האויב, כאן מודגש כִּי־לֻקְּחוּ בָנֶיךָ בַּשֶּׁבִי וּבְנֹתֶיךָ בַּשִּׁבְיָה – כעת הבנים כבר אינם מצליחים להימלט, אלא נופלים ישירות לשבי האויב יחד עם הבנות [מלבי"ם].