הנבואה מזהירה את יושבי מואב מפני שרשרת אסונות קשה ובלתי נמנעת, תוך שימוש בתיאור ציורי מעולם הציד. הפרשנים מבארים את מילות הפסוק: פחת משמעותו בור וחפירה, ואילו פח הוא רשת ומלכודת [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. הצירוף פַּחַד וָפַחַת וָפָח בא לתאר צרות רבות ומשונות שיבואו על העם [מצודת דוד].
הפרשנים מצביעים על כך שאין מדובר רק ברשימת סכנות, אלא במערכת שלוכדת את הקורבן ללא מוצא, שבה דבר אחד גורר את משנהו. הפחד גורם לאדם לנוס בבהלה, וכתוצאה מבריחתו הפזיזה הוא נופל אל הפחת המוכן לו מראש בדרכו [רש"י].
תמונה זו מתרחבת לתיאור מדויק של שיטות ציד חיות: הציידים משתמשים בכלבים כדי לעורר פחד בחיה, ומנוסתה המבוהלת מובילה אותה ליפול אל הפחת (הבור הגדול שניכרה עבורה). אם החיה מנסה להיחלץ ולצאת מן הבור, היא מיד נלכדת בפח (המלכודת) שהונח במכוון על שפתו. כך, בדיוק כמו בציד, כל צרה שתבוא על מואב תהווה סיבה ישירה לצרה שתבוא בעקבותיה, עד שלא ייוותר להם כל פתח מילוט [מלבי"ם].