ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק מ״ג

שרשרת אסונות קשה ובלתי נמנעת עתידה לבוא על יוֹשֵׁב מוֹאָב, והיא בנויה כמערכת שלוכדת את הקורבן ללא מוצא. הצרות הרבות מומחשות בצירוף פַּחַד וָפַחַת וָפָח, המתאר מצב שבו כל סכנה גוררת את הבאה אחריה בדומה לשיטות ציד. הפַּחַד גורם לאדם לנוס בבהלה, וכתוצאה מכך הוא נופל אל הפַחַת, שהיא בור גדול שנחפר בדרכו. אם ינסה להיחלץ מן הבור, הוא יילכד מיד בפָח, כלומר ברשת ובמלכודת שהונחו במכוון על שפתו. כך כל צרה שתבוא עָלֶיךָ תוביל ישירות לאסון הבא, עד שלא ייוותר כל פתח מילוט.