חורבן מוחלט וחסר מנוס נגזר על מואב, במעגל של פורענות שאין ממנו מוצא. אדם הנס ונמלט בעצמו, או אדם הניס ומבריח את בניו וצאנו כדי להצילם מפני הפחד, יפול אל הפחת, שהיא חפירה גדולה ועמוקה. גם אם יצליח להינצל מצרה אחת, והעולה מן הפחת, מיד תשיג אותו צרה נוספת והוא ילכד בפח. ה' מדגיש כי אביא אליה אל מואב את האסון באופן מיוחד וספציפי, בשנת פקודתם, שהיא שעת הגמול שבה ההשגחה מביאה עליהם את העונש הראוי להם.
ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק מ״ד
(הניס) [הַנָּ֞ס] מִפְּנֵ֤י הַפַּ֙חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹלֶה֙ מִן־הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־אָבִ֨יא אֵלֶ֧יהָ אֶל־מוֹאָ֛ב שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.