המילים וּמִשְׁפָּט בָּא מתפרשות על ידי רוב הפרשנים כהגעתה של פורענות, עונש או משפט מאת ה' [רש"י, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, יש מי שמבאר זאת כתיאור של שלב מוגדר ומחושב במלחמה: לאחר שהאויב כבר כבש את המבצרים וניצח במערכה, הוא מתיישב כעת לערוך מעין משפט ולקבוע אילו מקומות יחריב כליל [מלבי"ם].
אותה פורענות מופנית אֶל אֶרֶץ הַמִּישֹׁר, כלומר אל הערים היושבות באזור המישור. הפסוק ממשיך ומפרט את שמות המקומות שעליהם נגזרה הגזרה: אֶל חֹלוֹן וְאֶל יַהְצָה וְעַל מֵיפָעַת [מצודת דוד]. באשר למילה מֵיפָעַת, יש לשים לב כי היא נכתבת במסורת הכתיב כ"מופעת", אך נקראת בפועל כ"מיפעת" [מנחת שי].