תארו לעצמכם עם שלם שאיבד את הארץ שלו ומרגיש ממש כמו כלי שבור שאי אפשר לתקן ושאף אחד כבר לא צריך. ככה בדיוק הרגישו אנשי מואב כשהארץ שלהם נחרבה. באותם ימים, כשהעמים מסביב היו עצובים מאוד, הם היו עושים דברים קשים לגוף שלהם כדי להראות את הכאב שלהם, למרות שדברים כאלה נאסרו לחלוטין על עם ישראל. מרוב צער הם תלשו את שערות ראשם עד שנהייתה להם כָל־רֹאשׁ קָרְחָה, כלומר קרחת. הזקן נחשב אז לדבר יפה ומכובד מאוד שנותן תפארת לפנים, אבל מתוך האבל הכבד הם גילחו או תלשו אותו, וזה נקרא וְכָל־זָקָן גְּרֻעָה, כדי להראות שהם מרגישים שפלים וחסרי חשיבות. הם אפילו פצעו את עצמם מרוב כאב ועשו שריטות על הידיים, שנקראות עַל כָּל־יָדַיִם גְּדֻדֹת. ולבסוף, כדי להשלים את סימני האבל, הם לבשו על גופם בגד פשוט המבטא עצבות שנקרא שק, וזה הפירוש של המילים וְעַל־מָתְנַיִם שָׂק.
ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק ל״ז
כִּ֤י כׇל־רֹאשׁ֙ קׇרְחָ֔ה וְכׇל־זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֤ל כׇּל־יָדַ֙יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־מׇתְנַ֖יִם שָֽׂק׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.