החורבן מאלץ את יֹשְׁבֵי מוֹאָב לנטוש את חייהם המוכרים ולברוח אל המדבר שמחוץ לגבולם, ולכן נאמר להם עִזְבוּ עָרִים וְשִׁכְנוּ בַסֶּלַע. במנוסתם הם מדומים ליונה הנאלצת להסתתר מפני בני אדם המבקשים לצוד אותה, ועליהם נאמר וִהְיוּ כְיוֹנָה תְּקַנֵּן הבונה את הקן שלה בְּעֶבְרֵי פִי פָחַת, כלומר בצדדים של בור עמוק או מצוק. בחירת מקום זה מספקת להם הגנה בשל חוסר הנגישות ואפשרות להימלט לצד השני אם יותקפו. עם זאת, מסתור זה משקף גם סכנה וארעיות, שכן הוא עלול להישטף בפתאומיות בשיטפון, וממחיש את הידרדרותם ממקום מוגן אל תחתית הבור.
ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק כ״ח
עִזְב֤וּ עָרִים֙ וְשִׁכְנ֣וּ בַסֶּ֔לַע יֹשְׁבֵ֖י מוֹאָ֑ב וִֽהְי֣וּ כְיוֹנָ֔ה תְּקַנֵּ֖ן בְּעֶבְרֵ֥י פִי־פָֽחַת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.