ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק כ״ח

תארו לעצמכם שאתם צריכים למצוא מקום מחבוא כל כך טוב, שאף אחד בעולם לא יוכל להגיע אליכם. איפה הייתם מתחבאים? הנביא מספר לתושבי ארץ מואב שעומדת להגיע תקופה קשה, והם ייאלצו לעזוב את הבתים המוכרים והבטוחים שלהם. הוא קורא להם עִזְבוּ עָרִים וְשִׁכְנוּ בַסֶּלַע, כלומר, הם יצטרכו לברוח מהערים המיושבות ולהסתתר הרחק בהרים ובמדבר. כדי להסביר עד כמה רחוק הם יצטרכו להסתתר, הנביא אומר להם וִהְיוּ כְיוֹנָה תְּקַנֵּן. המילה תְּקַנֵּן מתארת ציפור שבונה לעצמה קן. למה הנביא משווה אותם דווקא ליונה? כי כשהיונה רוצה להגן על עצמה ועל האפרוחים שלה מפני אנשים שינסו לתפוס אותם, היא בונה את הקן שלה במקומות מסתור שקשה מאוד לגשת אליהם. איפה בדיוק היא בונה אותו? בְּעֶבְרֵי פִי פָחַת. המילה בְּעֶבְרֵי פירושה בצדדים, והמילה פָחַת מתארת בור עמוק. היונה בוחרת לקנן על קצה של צוק או על שפת בור עמוק, במקום שאנשים יפחדו להתקרב אליו כדי לא ליפול. כך בדיוק יצטרכו תושבי מואב להסתתר, במקומות מרוחקים וקשים להגעה כדי להישאר מוגנים.