ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק י״ח

קהילת העיר דיבון, הנקראת יֹשֶׁבֶת בַּת־דִּיבוֹן, נדרשת לרדת ממעמדה הרם ומהעושר שבו חייתה בביטחון. הנביא קורא לה רְדִי מִכָּבוֹד, כלומר לעזוב את התקופה שבה לא חסר לה דבר, ולעבור למציאות של וּשְׁבִי בַצָּמָא. מצב זה מסמל את היציאה לגלות, שבה יסבלו התושבים ממחסור, יצמאו לטוב שהיה להם בעבר ויצטרפו אל אלו שגורלם נחרץ לחיות בסבל. סיבת החורבן היא כִּי־שֹׁדֵד מוֹאָב עָלָה בָךְ שִׁחֵת מִבְצָרָיִךְ, שכן האויב שהחריב את שאר ארץ מואב בא כעת לכבוש גם את דיבון והרס לחלוטין את חומות המגן שלה, כך שלא נותר לתושבים כל מחסה להינצל בו.