ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק י״ט

תושבי העיר המואבית המבודדת, יוֹשֶׁבֶת עֲרוֹעֵר, שההרס טרם הגיע אליה, נקראים אֶל־דֶּרֶךְ עִמְדִי וְצַפִּי, כלומר לעמוד על אם הדרך ולהמתין לפליטים המגיעים מאזור הלחימה. כאשר יגיעו הניצולים, עליהם לקיים את הציווי שַׁאֲלִי־נָס וְנִמְלָטָה ולתשאל את כולם, בין אם זה גבר לוחם שברח משדה הקרב או אישה שנמלטה על נפשה. על אנשי העיר להפנות אליהם את השאלה אִמְרִי מַה־נִּהְיָתָה, כדי לברר איזו רעה התרחשה במלחמה והאם נותר שריד כלשהו מן ההשחתה. התשובה שיקבלו תביא את הבשורה המרה על נפילת מואב ותעורר את זעקת השבר של העם.