חשבתם פעם איך אנשים בעבר היו מגלים מה קורה במקומות רחוקים כשהייתה מלחמה? הנביא פונה אל תושבי עיר במואב וקורא להם יוֹשֶׁבֶת עֲרוֹעֵר. ערוער הייתה עיר מבודדת שנמצאת ממש בקצה המדבר. בגלל שהיא הייתה כל כך רחוקה מאזור הלחימה המרכזי, ההרס עדיין לא הגיע אליה. התושבים שלה היו במתח גדול וציפו לשמוע מה עלה בגורל האומה שלהם.
לכן, הנביא אומר להם אֶל־דֶּרֶךְ עִמְדִי וְצַפִּי. המילה אֶל כאן פירושה בעצם "על". כלומר, צאו לעמוד על אם הדרך, תסתכלו למרחק ותמתינו לאנשים שבורחים מהערים האחרות שאליהן האויב כבר הגיע.
כשהאנשים האלה יגיעו, הציווי הוא שַׁאֲלִי־נָס וְנִמְלָטָה. הכוונה היא לשאול כל אדם שניצל והגיע אליהם, גם אם זה איש שנָס מהקרב, וגם אם זו אישה שנִמְלָטָה. ומה צריך לשאול אותם? אִמְרִי מַה־נִּהְיָתָה. תבררו איתם מה קרה, איזו צרה התרחשה במלחמה והאם נשאר משהו מהערים האחרות. התשובה שהם יקבלו מהניצולים תביא להם את הבשורה העצובה על כך שהמדינה שלהם נפלה.