פליטים בורחים מביאים עמם את הבשורות המרות על נפילתה של האומה. עקב כך הֹבִיש מוֹאָב, עיר הבירה מתמלאת בושה קשה כִּי חַתָּה, משום שהיא נשברה לחלוטין. בשל החורבן נשמעת הקריאה לבכי ולזעקת שבר, הֵילִילוּ וּזְעָקוּ. את הבשורה על כך כִּי שֻׁדַּד מוֹאָב יש להפיץ עד לקצוות הארץ, ולכן נאמר הַגִּידוּ בְאַרְנוֹן. ההכרזה נשמעת דווקא בנחל ארנון העומד בגבול מואב, משום שהאויב המחריב פלש מן הגבול הנגדי.
ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק כ׳
הֹבִ֥ישׁ מוֹאָ֛ב כִּי־חַ֖תָּה (הילילי וזעקי) [הֵילִ֣ילוּ ׀ וּֽזְעָ֑קוּ] הַגִּ֣ידוּ בְאַרְנ֔וֹן כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מוֹאָֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.