ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק ל״ט

Jeremiah 48:39Sefaria

אֵ֥יךְ חַ֙תָּה֙ הֵילִ֔ילוּ אֵ֛יךְ הִפְנָה־עֹ֥רֶף מוֹאָ֖ב בּ֑וֹשׁ וְהָיָ֥ה מוֹאָ֛ב לִשְׂחֹ֥ק וְלִמְחִתָּ֖ה לְכׇל־סְבִיבָֽיו׃ {ס}

קריסתה של מואב מלווה בקינה על שבירתה, והקריאה אֵיךְ חַתָּה הֵילִילוּ מבטאת זעקה על כך שהארץ נהרסה ללא מאבק כעונש מאת ה'. התמיהה אֵיךְ הִפְנָה עֹרֶף מוֹאָב מתארת את מנוסתם של המואבים, אשר במקום להילחם באויב ברחו מתוך רפיון לב, ולכן הם חווים בּוֹשׁ וכלימה כבדה. בעקבות תבוסה זו המצב מתהפך, וְהָיָה מוֹאָב לִשְׂחֹק וללעג בעיני העמים השכנים, כשם שהוא עצמו לעג לעם ישראל בעבר. בד בבד עם הלעג, המפלה הפתאומית תהיה גם מקור של פחד ואימה, וְלִמְחִתָּה לְכָל סְבִיבָיו, שכן השכנים יבינו שזוהי השגחת ה' ויחששו מאסון דומה.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״ח
פסוק מ׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.