האם קרה לכם פעם שראיתם מישהו מתנהג בגאווה גדולה, ופתאום, כשהוא היה צריך להראות אומץ, הוא פשוט ברח? כך בדיוק קרה לעם מואב. הנביא אומר אֵיךְ חַתָּה הֵילִילוּ, כלומר נשמעות רק צעקות בכי ויללה על כך שמואב נשברה ונהרסה. השבר הזה קרה בלי שהם בכלל ניסו להילחם, וזה מראה שזהו עונש מאת ה׳ על החטאים שלהם.
במקום להתייצב מול האויב באומץ, הנביא מתפלא ושואל אֵיךְ הִפְנָה עֹרֶף מוֹאָב. המואבים פשוט סובבו את הגב וברחו. בגלל זה הם מרגישים בּוֹשׁ, שזו בושה ואכזבה עמוקה. הרי גיבור שמפסיד בקרב אחרי שנאבק לא מתבייש, אבל המואבים נכנעו מיד מתוך פחד וחולשה.
בגלל הבריחה הזו, מואב הפכה לִשְׂחֹק. כל העמים מסביב צוחקים עליהם ולועגים להם. פעם, כשעם ישראל היה בצרות, המואבים היו צוחקים עליו, ועכשיו הגלגל התהפך והם בעצמם הפכו ללעג. אבל השכנים לא רק צוחקים, מואב הפכה להם גם לְמְחִתָּה, כלומר למקור של פחד ואימה. כשהעמים האחרים רואים איך אומה נפלה כל כך מהר בגלל עונש מאת ה׳, הם מתחילים לפחד מאוד שאסון פתאומי כזה יקרה גם להם.