ירמיהו, פרק מ״ח, פסוק י״ב

ה' עתיד להביא חורבן על מואב השקטה, תוך שימוש בדימוי של יין משומר ששקט על שמריו וכעת עובר טלטלה עזה. הוא מצהיר כי ישלח באומה צֹעִים וְצֵעֻהוּ, כלומר אויבים שיטלטלו, ירמסו ויגלו אותה ממקומה, או לחלופין יבזזו את רכושה ויעוררו בה תסיסה ומלחמות אחים עוד בטרם ההתקפה מבחוץ. בהמשך לדימוי היין, האויבים וְכֵלָיו יָרִיקוּ, פעולה המסמלת את ריקון מואב מיושביה ומאוצרותיה. לבסוף וְנִבְלֵיהֶם יְנַפֵּצוּ, כלומר ישברו לחלוטין את כלי החרס ונאדות העור של היין, כמשל להרס הערים ולטבח בתושבים, ויש המפרשים פעולה זו כהדגשה נוספת להתרוקנות הארץ כולה.