חשבתם פעם מה יכול לקרות כשמבטיחים הבטחה גדולה בלי לחשוב עד הסוף על כל האפשרויות? לפני שיפתח יוצא למלחמה הגורלית מול בני עמון, הוא רוצה להיות בטוח שינצח. לכן הוא נודר נדר ומבטיח לה' הבטחה פומבית: כשהוא יחזור הביתה מהמלחמה, היצור הראשון שייצא מפתח הבית לקראתו יהיה מוקדש לה'. יפתח היה בטוח שוודאי תצא לקראתו איזו בהמה, כמו שור גדול, ואותה הוא יקריב.
אבל אז קרה משהו ששבר את לבו, מי שיצאה ראשונה מהבית הייתה בתו היחידה. הרי אי אפשר להקריב בני אדם, אז איך יפתח יכול לקיים את ההבטחה שלו? המפרשים מסבירים שההבטחה של יפתח התחלקה מראש לשני כיוונים שונים. האות ו' במילה וְהַעֲלִיתִהוּ לא אומרת "וגם", אלא המשמעות שלה היא "או". הנדר שלו אמר כך: וְהָיָה לַה' פירושו שאם מי שייצא מהבית הוא אדם, הוא יוקדש כל חייו לעבודת ה'. או לחלופין, אם תצא בהמה, אז וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה.
מכיוון שהבת שלו היא זו שיצאה, היא הוקדשה לה' וחייתה בבית מבודד ושקט שיפתח בנה לה, מבלי להתחתן או להקים משפחה משלה. ליפתח זה היה קשה מאוד כי לא היו לו ילדים אחרים שימשיכו את דרכו. הוא היה יכול ללכת אל פנחס הכוהן ולבקש ממנו לבטל את הנדר, אבל הגאווה והכבוד שלו עצרו בעדו. הוא לא רצה להשפיל את עצמו. בתו האמיצה אפילו ביקשה ממנו לקיים את ההבטחה, רק כדי שאבא שלה לא יצטרך להתבזות בפני הכוהן.