חשבתם פעם מה קורה כשפתאום צריכים עזרה דווקא ממישהו שלא התנהגנו אליו יפה בעבר? זה בדיוק מה שקרה לזקני גלעד, המנהיגים של העם. הכתוב מספר לנו שוַיְהִי מִיָּמִים, כלומר עבר הרבה זמן מאז שיפתח גורש מהבית שלו. פתאום המצב החמיר, ווַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי עַמּוֹן. זו לא הייתה מלחמה חדשה לגמרי שהתחילה ביום אחד, אלא המשך של ההצקות והצרות שבני עמון עשו לישראל כבר קודם לכן.
עכשיו, כשהסכנה הייתה גדולה, המנהיגים הבינו שאין להם ברירה. הם הלכו אל יפתח וביקשו ממנו להיות המפקד שלהם. יפתח לא שכח את העבר. הוא שאל אותם בכאב איך יכול להיות שפעם הם שנאו וגירשו אותו, ורק עכשיו כשיש להם צרה הם נזכרים לפנות אליו. המנהיגים המשיכו לבקש ולהתחנן, עד שיפתח הסכים, אבל הוא הציב תנאי ברור: אם הוא יוביל אותם וינצח את בני עמון, הוא יהפוך להיות המנהיג שלהם. הזקנים הסכימו מיד, ואפילו נשבעו שזה מה שיקרה, כשהם קובעים את ה' כעד להבטחה שלהם.