ברגע המכריע של המפגש מקבל גדעון את המינוי הרשמי להושיע את העם, כאשר וַיִּפֶן אֵלָיו ה' בדיבור ישיר או באמצעות המלאך, בהתגלות מוחשית במציאות ולא במראה נבואי. הציווי לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה מאגד בתוכו את זכותו הרוחנית של גדעון שלמד סנגוריה על ישראל מתוך ענווה, יחד עם גבורה אלוהית ופיזית שנוספה בו באותו הרגע כדי שיוכל להושיעם. הפנייה נחתמת במילים הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ, כאשר המילה הֲלֹא אינה מביעה שאלה אלא משמשת כלשון זירוז ועידוד לצאת לדרך. השימוש בלשון עבר מבהיר כי גדעון יועד לתפקיד עוד קודם לכן, ועצם היותו שליח של ה' מבטיח את הצלחת המשימה וישועת ישראל.
שופטים, פרק ו׳, פסוק י״ד
וַיִּ֤פֶן אֵלָיו֙ יְהֹוָ֔ה וַיֹּ֗אמֶר לֵ֚ךְ בְּכֹחֲךָ֣ זֶ֔ה וְהוֹשַׁעְתָּ֥ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִכַּ֣ף מִדְיָ֑ן הֲלֹ֖א שְׁלַחְתִּֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.