כאשר וְרָאָה הַכֹּהֵן כתמים בְעוֹר בְּשָׂרָם שהם בֶּהָרֹת כֵּהוֹת לְבָנֹת, כלומר בעלי גוון לבן חלש ועמום שאינו מגיע לסף הטומאה, הוא מאבחן זאת כתופעת טבע שגרתית. מצב זה מוגדר כבֹּהַק הוּא, והוא נובע מהברקת העור או מהצטברות טבעית של לחות שאינה מעידה על מחלה. מכיוון שכך, גם אם הכתם פָּרַח בָּעוֹר והתפשט, הדין הוא שטָהוֹר הוּא. עם זאת, המילה הוּא מציבה גבול לטהרה זו, ומדגישה שהכתם נותר טהור רק כל עוד גוונו נשאר חלש ואינו מתחזק למראה של נגע טמא.
ויקרא, פרק י״ג, פסוק ל״ט
פרשת תזריע
וְרָאָ֣ה הַכֹּהֵ֗ן וְהִנֵּ֧ה בְעוֹר־בְּשָׂרָ֛ם בֶּהָרֹ֖ת כֵּה֣וֹת לְבָנֹ֑ת בֹּ֥הַק ה֛וּא פָּרַ֥ח בָּע֖וֹר טָה֥וֹר הֽוּא׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.