ויקרא, פרק י״ג, פסוק מ״ז

וְהַבֶּגֶד של אדם מישראל אשר מופיע בו כתם חריג דמוי עובש, המכונה נֶגַע צָרָעַת, משמש לרוב כאות אזהרה ניסי מאת ה' הקורא לאדם לחזור בתשובה על חטאיו, אם כי יש הרואים בכך תוצאה טבעית של זיעת אדם שכבר חלה במחלה. התורה מציינת הופעת נגע בְּבֶגֶד צֶמֶר אוֹ בְּבֶגֶד פִּשְׁתִּים משום שאלו היו חומרי הגלם הנפוצים ביותר, כאשר הצמר הוקדם בשל יוקרתו. דיני הטומאה מתרחבים גם לחתיכות בד קטנות, לבדים מעורבים ולפריטים שאינם לבוש רגיל, והמילה אוֹ מדגישה שהדין תקף גם לאריג העשוי ממין אחד בלבד. חומרתה של טומאה זו גדולה, ולכן הבגד המנוגע משולח אל מחוץ למחנה בדומה לאדם המצורע.