דוד המלך מבטא את מסירותו המוחלטת לה' ומצהיר אֶרְחָמְךָ, כלומר אאהב אותך אהבה טהורה ללא ציפייה לשכר, שהיא התכלית הגבוהה ביותר בעבודת הבורא. לחלופין, ניתן להבין מילה זו כבקשת רחמים, או כהבנה שמעשי האדם הם שמעוררים את מידת הרחמים האלוהית. דוד מכנה את ה' חִזְקִי, שכן הוא מקור התוקף והעוצמה של האדם. מתוך הבנה שהאדם אינו מסוגל להתגבר על יצרו ולהגיע לאהבת ה' בכוחות עצמו בלבד, דוד קושר בין הדברים. הוא מצהיר כי עצם היכולת שלו לאהוב את בוראו נובעת אך ורק מכך שה' מעניק לו את החיזוק הנדרש כדי להיטהר.
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.