יראת ה' אינה גורם מערער, אלא היסוד המעניק לעולם את יציבותו. הקריאה חִילוּ, שמשמעותה לרעוד ולהתמלא בחלחלה, מופנית אל כָּל הָאָרֶץ, כלומר לכלל יושבי תבל. בניגוד למלך אנושי שפחד נתיניו עלול להביא לחורבנם, היראה מפני ה' וההכרה בנפלאותיו גורמות לכך שאַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, והעולם מתייצב ואינו נוטה ליפול. כאשר כל העמים נכנעים לה' תבל זוכה לקיום איתן, ויש המפרשים יציבות זו כגזירה ישירה של ה' על הבריאה לעמוד איתנה על בסיסה.
דברי הימים א, פרק ט״ז, פסוק ל׳
חִ֤ילוּ מִלְּפָנָיו֙ כׇּל־הָאָ֔רֶץ אַף־תִּכּ֥וֹן תֵּבֵ֖ל בַּל־תִּמּֽוֹט׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.