דברי הימים א, פרק ט״ז, פסוק ט׳

ההודאה לה' מורכבת משילוב של ביטוי מוזיקלי ודיבור רציף על מעשיו הניסיים. הביטוי המוזיקלי כולל שירה קולית בפה, שעליה נאמר שִׁירוּ לוֹ, יחד עם נגינה בכלי שיר המבוטאת במילים זַמְּרוּ־לוֹ. בנוסף לכך ישנה קריאה לדיבור תמידי, ולכן נאמר שִׂיחוּ, כלומר דברו ושוחחו תמיד זה עם זה על נִפְלְאוֹתָיו. עם זאת, ניתן לראות בחלקי המשפט יחידה רעיונית אחת, ולפיה עצם הדיבור והשיח בין בני אדם על נסי ה' מהווה תחליף לשירה ונחשב להם כאילו הם שרים ומנגנים לו בפועל.