מלכים א, פרק כ׳, פסוק ל״א

I Kings 20:31Sefaria

וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָיו֮ עֲבָדָיו֒ הִנֵּה־נָ֣א שָׁמַ֔עְנוּ כִּ֗י מַלְכֵי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כִּֽי־מַלְכֵ֥י חֶ֖סֶד הֵ֑ם נָשִׂ֣ימָה נָּא֩ שַׂקִּ֨ים בְּמׇתְנֵ֜ינוּ וַחֲבָלִ֣ים בְּרֹאשֵׁ֗נוּ וְנֵצֵא֙ אֶל־מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אוּלַ֖י יְחַיֶּ֥ה אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃

חשבתם פעם מה עושה מפקד כשכל הדרכים חסומות בפניו והוא מבין שאין לו לאן לברוח? זה בדיוק המצב של בן הדד. כשהוא מוצא את עצמו לכוד, המשרתים שלו מבינים שהאפשרות היחידה שנשארה להם היא להיכנע לישראל. מתוך הייאוש הזה עולה להם רעיון, כי הם זוכרים משהו מיוחד על מלכי ישראל. המשרתים אומרים שהם מַלְכֵי חֶסֶד, כלומר, מלכים שידועים בלב הרך שלהם. הם נוהגים לרחם ולעשות טוב בחינם, אפילו לאויבים שלהם בזמן מלחמה.


כדי לעורר את הרחמים של מלך ישראל ולגרום לו לחוס על חייו של בן הדד, המשרתים מציעים להגיע אליו במראה שמראה כניעה מוחלטת. הם אומרים נָשִׂימָה נָּא שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ, כלומר, נלבש שקים פשוטים סביב הגוף שלנו כדי להיראות כמו שבויי מלחמה. בנוסף, הם מציעים לשים וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ. החבלים האלה נועדו להראות שהם מוכנים להפוך לעבדים שסוחבים משאות כבדים, ומעבירים מסר למלך: אנחנו לגמרי בידיים שלך, מסגירים את עצמנו, ומקווים שתבחר להתנהג אלינו ברחמים כמו מלך של חסד.


נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.