תארו לעצמכם שאתם עומדים מול הפתח של החדר הכי קדוש בעולם, קודש הקודשים בבית המקדש. איך לדעתכם נראתה הכניסה אליו? הכניסה לא הייתה סתם פתח רגיל, אלא יצירת אומנות מדהימה שנועדה לתת תחושה של הוד וקדושה.
המלך שלמה הכין וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי־שֶׁמֶן, כלומר שתי דלתות שעשויות מעץ משובח. על הדלתות האלה הוא עשה פעולה שנקראת וְקָלַע, שזה אומר שהוא גילף וצייר בעץ צורות יפהפיות של כרובים, עצי תמר ופרחים.
אבל זה לא נגמר כאן, כי שלמה רצה לצפות את הדלתות בזהב נוצץ. אולי אתם חושבים שאם שמים ציפוי של זהב על עץ, כבר אי אפשר לראות את הציורים היפים שגילפו עליו? בדיוק בשביל זה כתובה המילה וַיָּרֶד. המילה הזו מתארת איך לקחו את הזהב, רקעו ושטחו אותו לפחים דקים דקים. הזהב נצמד לעץ בצורה כל כך מושלמת, עד שגם אחרי הציפוי עדיין היה אפשר לראות בבירור את כל הצורות המיוחדות מבעד לזהב.
פרט מעניין נוסף הוא שהדלתות האלה לא יכלו להיסגר עד הסוף, בגלל שהמוטות של ארון הברית בלטו החוצה מתוך קודש הקודשים. לכן, בנוסף לדלתות המפוארות, תלו בפתח גם פרוכת גדולה ששימשה כמסך והסתירה את פנים החדר.