מלכים א, פרק ו׳, פסוק ל״ב

שערי הכניסה אל קודש הקודשים עוצבו כיצירת אומנות שנועדה להעצים את תחושת הקדושה וההוד במקום. אומנות הפיתוח נעשתה על גבי וּשְׁתֵּי דַּלְתוֹת עֲצֵי־שֶׁמֶן של הפתח הפנימי, שעליהן שלמה וְקָלַע, כלומר חרט וצייר בעץ, צורות של כרובים, עצי תמר ופרחים. מבנה הפתח היה מורכב מארבע דלתות שנפתחו באופן המכסה את חלקי העץ שאינם מצופים בזהב, ובשל בליטת בדי ארון הברית שמנעה את סגירתן המוחלטת, נתלתה שם גם פרוכת. לבסוף צופו הדלתות בזהב בתהליך שבו וַיָּרֶד, כלומר ריקע ושטח את הזהב לפחים דקים. הזהב רודד והודבק לעץ באופן כה מדויק, עד ששקע בחריצים והבליט את הצורות המקוריות שניכרו מבעד לציפוי מבלי להיטשטש.