קרה לכם פעם שמישהו העליב אתכם כל כך, שרציתם להגיב באותו הרגע מתוך כעס? דוד נמצא בדיוק במצב הזה. הוא כועס מאוד על נבל ורוצה להעניש אותו. אבל אז מגיעה אביגיל החכמה ועוצרת אותו עם טענה חשובה. היא מבקשת ממנו להסתכל קדימה אל העתיד, אל הימים שבהם הוא יהיה מלך. אביגיל מזהירה את דוד כי זֹאת, כלומר הנקמה שהוא מתכנן לעשות מתוך עלבון, תהיה טעות קשה. היא אומרת שהמעשה הזה יהיה לְפוּקָה, שמשמעותו תקלה או מכשול בדרך שלו. בנוסף, זה יהיה מִכְשׁוֹל לֵב, כלומר יגרום לו בהמשך לתחושת אשמה עמוקה ולחרטה. אביגיל מסבירה לדוד שאם הוא יבחר וּלְהוֹשִׁיעַ אֲדֹנִי לוֹ, כלומר יקח את החוק לידיים וינקום בכוח הזרוע, הוא יאבד את הזכות שלו לשפוט אחרים בעתיד. עד עכשיו דוד נלחם רק במלחמות צודקות, ואין שום סיבה שיהרוס את השם הטוב שלו בגלל אדם שהעליב אותו. היא מזכירה לו שעכשיו, כשהוא בורח ומתחבא, הוא רגיש להעלבות, אבל כשהוא יהיה מלך גדול, המילים של נבל בכלל לא יפגעו בו. לעומת זאת, אם הוא יפעל עכשיו מתוך כעס אישי, הכתם הזה יישאר עליו תמיד. בסוף דבריה, אביגיל מבקשת ממנו וְזָכַרְתָּ אֶת־אֲמָתֶךָ. היא מבקשת שכאשר ה' ייטיב עם דוד והוא יעלה לגדולה, הוא יזכור אותה לטובה ויכיר לה תודה על העצה החכמה שמנעה ממנו לעשות טעות חמורה, ויש כאן גם רמז עדין לכך שאולי בעתיד היא תהיה לאשתו.
שמואל א, פרק כ״ה, פסוק ל״א
וְלֹ֣א תִהְיֶ֣ה זֹ֣את ׀ לְךָ֡ לְפוּקָה֩ וּלְמִכְשׁ֨וֹל לֵ֜ב לַאדֹנִ֗י וְלִשְׁפׇּךְ־דָּם֙ חִנָּ֔ם וּלְהוֹשִׁ֥יעַ אֲדֹנִ֖י ל֑וֹ וְהֵיטִ֤ב יְהֹוָה֙ לַֽאדֹנִ֔י וְזָכַרְתָּ֖ אֶת־אֲמָתֶֽךָ׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.