חשבתם פעם כמה כוח יש למילים טובות כדי לעצור כעס גדול? אחרי המפגש המתוח שהיה להם, דוד לוקח את המתנה שאביגיל הביאה לו ישירות מהיד שלה. הוא עושה את זה כדי להראות לה כבוד והערכה. עכשיו, אחרי שסיימו לדבר על נבל והמעשים שלו, דוד מפנה את תשומת הלב שלו אל אביגיל עצמה. הוא אומר לה שמעתי בקולך, ומתכוון שבזכות הפנייה החכמה שלה הוא מסכים לבקשתה, עוזב את נבל ומבטיח שאף אחד לא יפגע בבני המשפחה שלה. אבל דוד לא מסתפק רק בפתרון הבעיה של אותו הרגע, ומוסיף את המילים ואשא פניך. המשמעות של הביטוי הזה היא שהוא חולק לה כבוד רב ומוכן למלא את הבקשה שלה בשמחה. בעוד שההקשבה לקולה פותרת את הסכנה עכשיו, ההבטחה לשאת את פניה מכוונת אל העתיד. דוד מבטיח לאביגיל שהוא לעולם לא ישמור טינה או כעס, ומעכשיו והלאה, בכל פעם שהיא תצטרך משהו ותבקש ממנו, הוא יענה לה בשמחה ויעשה את בקשתה.
שמואל א, פרק כ״ה, פסוק ל״ה
וַיִּקַּ֤ח דָּוִד֙ מִיָּדָ֔הּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־הֵבִ֖יאָה ל֑וֹ וְלָ֣הּ אָמַ֗ר עֲלִ֤י לְשָׁלוֹם֙ לְבֵיתֵ֔ךְ רְאִי֙ שָׁמַ֣עְתִּי בְקוֹלֵ֔ךְ וָאֶשָּׂ֖א פָּנָֽיִךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.