שמואל א, פרק כ״ה, פסוק כ״ד

חשבתם פעם איך אפשר לעצור אדם שכועס מאוד ולגרום לו להקשיב? אביגיל החכמה פוגשת את דוד כשהוא זועם ורוצה להעניש את בעלה נבל ואת בני ביתו. כדי לעצור אותו היא עושה מעשה אמיץ. קודם כל ותפול על רגליו, אביגיל נופלת ארצה ליד הרגליים של דוד כדי להראות לו כבוד רב והכנעה. אחר כך היא אומרת לו משפט מפתיע, בי אני אדני העון. כלומר, היא לוקחת את כל האשמה עליה ואומרת לדוד שהיא החוטאת. אבל רגע, הרי אביגיל בכלל לא ידעה שדוד שלח שליחים אל נבל, אז למה היא אומרת שזו אשמתה? אביגיל הבינה שדוד כל כך כועס, שאם היא תתחיל מיד להסביר לו את המצב הוא פשוט לא יקשיב לה. לכן היא החליטה קודם כל לפייס ולהרגיע אותו. ברגע שהיא לוקחת את האשמה על עצמה, דוד מוכן לעצור רגע ולהקשיב. רק אחרי שהוא יירגע היא תוכל לספר לו את האמת על בעלה. כעת, כשהצליחה למשוך את תשומת ליבו, היא מבקשת ותדבר נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך. היא מבקשת מדוד רשות לדבר אליו פנים אל פנים ובאופן ישיר, ולא דרך שליחים אחרים. היה לה חשוב שהוא ישמע אותה בעצמו, כדי שיבין לעומק את הכוונה שלה.