שמואל א, פרק כ״ה, פסוק ט׳

I Samuel 25:9Sefaria

וַיָּבֹ֙אוּ֙ נַעֲרֵ֣י דָוִ֔ד וַיְדַבְּר֧וּ אֶל־נָבָ֛ל כְּכׇל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּשֵׁ֣ם דָּוִ֑ד וַיָּנֽוּחוּ׃

יצא לכם פעם לבקש טובה ממישהו, להגיד את הבקשה שלכם בצורה הכי מנומסת שיש, ואז פשוט לעצור ולחכות בשקט לתשובה שלו? זה בדיוק מה שעשו השליחים של דוד כשהם הגיעו אל נבל. דוד שלח אותם לבקש עזרה, והם התנהגו בצורה הכי מכובדת שיש.


כשהם פנו לנבל, הם דיברו אליו ככל הדברים האלה וגם בשם דוד. כלומר, הם מסרו לו בדיוק את המילים היפות והמנומסות שדוד אמר להם להגיד. הם לא הוסיפו שום מילה משלהם ולא אמרו שום דבר פוגע או מעצבן. ומה קרה ברגע שהם סיימו לדבר? כתוב עליהם וינוחו. בדרך כלל המילה הזאת מזכירה לנו מנוחה מעייפות, אבל כאן הכוונה היא שהם פשוט נחו מהדיבור, כלומר שתקו. הם סיימו את דבריהם, עצרו, וחיכו בשקט ובסבלנות לתשובה של נבל. השתיקה הזאת מראה כמה הם היו בסדר, כי הם לא ניסו לריב או להתווכח, אלא רק המתינו לראות איך הוא יגיב לבקשה המכובדת שלהם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.