תארו לעצמכם שאתם מזהים בעיה ענקית שמתקרבת, ואתם יודעים שיש רק אדם אחד שחכם מספיק כדי לעצור אותה. זה בדיוק מה שקרה למשרת של נבל. הוא מבין שאסון כבד עומד לקרות, וממהר אל אביגיל כי הוא יודע שהיא היחידה שיכולה להציל את המצב. הוא אומר לה וְעַתָּה דְּעִי וּרְאִי מַה תַּעֲשִׂי, ומבקש ממנה לחשוב מהר איך לתקן את מה שקרה ולפייס את דוד. המשרת מזהיר אותה כִּי כָלְתָה הָרָעָה אֶל אֲדֹנֵינוּ וְעַל כָּל בֵּיתוֹ, כלומר שהעונש מדוד כבר נקבע באופן סופי ומוחלט.
אבל למה המשרת לא פנה קודם כל אל בעלה, נבל, כדי להזהיר אותו? הוא מסביר לאביגיל: וְהוּא בֶּן בְּלִיַּעַל מִדַּבֵּר אֵלָיו. המילה בְּלִיַּעַל מתארת אדם רשע שלא מקשיב לשום חוק או כלל. נבל הוא אדם כל כך חסר אחריות שמתעצבן בקלות, עד שאי אפשר בכלל לדבר איתו או להעיר לו. המשרת ידע שאם הוא ינסה להזהיר את נבל, הוא פשוט יצעק עליו בחריפות, ולכן אביגיל היא התקווה היחידה שלהם.