שמואל א, פרק כ״ה, פסוק ל״ג

קרה לכם פעם שכמעט עשיתם טעות גדולה, ומישהו חכם עצר אתכם ממש ברגע האחרון? זה בדיוק מה שמרגיש דוד כשהוא פוגש את אביגיל. דוד מבין שאביגיל השפיעה עליו עמוקות והצילה אותו מלעשות מעשה חמור. הוא מסביר לה ששלושה דברים עצרו אותו: ההשגחה של ה' ששלח אותה אליו, ההיגיון שבדברים שלה, והאופי המיוחד שלה. דוד מברך אותה ואומר וּבָרוּךְ טַעְמֵךְ, כלומר, מבורך השכל הטוב שלך, העצה החכמה שנתת לי והדרך הנעימה שבה דיברת. אחר כך הוא מוסיף ברכה אישית ואומר וּבְרוּכָה אָתְּ, כי בזכות האישיות הטובה והכבוד שלה מגיע לה שהמשפחה שלה תינצל. דוד מודה לה אֲשֶׁר כְּלִתִנִי, שפירושו שמנעת ועצרת בעדי מלעשות שני דברים. הדבר הראשון הוא מִבּוֹא בְדָמִים, כלומר להיכנס אל תוך חטא כבד ולפגוע באנשים. הדבר השני שהיא מנעה ממנו הוא וְהֹשֵׁעַ יָדִי לִי, שזה אומר להשתמש בכוח הזרוע כדי להושיע את עצמו.