הצהרה נבואית זו מציינת את תחילת שליחותו הציבורית של ירמיהו אל אנשי ירושלים. מכיוון שהנביא חשש לפתוח את הופעתו הפומבית בבשורות קשות, ה' פונה אליו בדיבור חדש המודגש במילים וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר, ומעניק לו נבואה הפותחת דווקא בדברי נחמה וחסד. פנייה זו משמשת הקדמה לכל נבואות הפורענות שבספר, ומלמדת שגם בעת עונש ה' זוכר את בריתו ואהבתו לעם, כמשל לאב המייסר את בנו אך כואב את כאבו. ה' מזכיר לעם את זכויותיהם ההיסטוריות כדי לעודד אותם לשוב בתשובה, ומבהיר כי הם קדושים לו ולכן כל אומה זרה שתפגע בהם תיענש בחומרה.
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.