הנביא קורא לעם ישראל לצאת למסע מחקרי, פיזי ורעיוני, מקצה העולם ועד קצהו, כדי לבחון את מידת הנאמנות של אומות העולם לאליליהן. דרך התבוננות זו, משתקפת בחריפות כפיות הטובה של ישראל כלפי ה׳.
הקריאה מופנית לשני יעדים מנוגדים: איי כתיים, שהם איי יוון, איטליה ורומי שבמערב, וקדר, שהם שבטי הישמעאלים (או הטטרים) שוכני המדבריות במזרח [מצודת דוד, שטיינזלץ, צאינה וראינה]. הפרשנים עומדים על ההבדל בפעלים שהנביא נוקט כלפי כל יעד. לגבי הכתיים נאמר עברו, משום שהם קרובים יחסית לארץ ישראל וניתן לעבור אליהם בקלות, ואילו לגבי קדר נאמר שלחו, שכן הם שוכנים הרחק במדבר ויש לשלוח אליהם מלאכים מיוחדים כדי לראות את מנהגיהם [מצודת דוד, מלבי"ם].
הנביא דורש מהעם לא רק להסתכל, אלא לחקור את מנהגי העמים לעומק ובתבונה יתרה, ולכן הוא כופל את דבריו ואומר וראו וכן והתבוננו מאד [רש"י, מצודת דוד]. הדגש החזק באות בי"ת במילה והתבוננו מבטא אף הוא מבחינה לשונית את הדרישה להתבוננות מדוקדקת וקפדנית [מנחת שי].
מטרת החקירה היא לבדוק הן היתה כזאת. קיימת מחלוקת כיצד להבין את המילה הן. גישה אחת מסבירה שהמילה משמשת במשמעות של "אם", כלומר: בדקו אם קרה אי פעם שגוי המיר את אלוהיו, אף על פי שמדובר באלילי שקר [רש"י, שטיינזלץ]. לעומת זאת, פרשנים אחרים סבורים כי זוהי שאלת תמיהה, וכאילו נכתב "ההן" (האם?), אלא שאות ה"א השאלה הושמטה, והכוונה היא לשאול בתדהמה: האם אי פעם נראתה תועבה כזאת שאומה תחליף את אלוהיה? [רד"ק, מצודת ציון].
מדוע בחר הנביא דווקא באומות אלו כדוגמה? המפרשים מציגים שני קווי הסבר מרכזיים:
ההסבר הראשון מתמקד באורח חייהם הנוודי. עמים אלו הם יושבי אוהלים ורועי צאן, הנוסעים ומיטלטלים תדיר ממדבר למדבר. באופן טבעי, היה מצופה מאנשים שמחליפים את מקום מגוריהם בקלות כה רבה, להחליף גם את אמונתם. למרות זאת, הם נושאים את אליליהם עמם לכל מקום שבו הם חונים ואינם ממירים אותם. קל וחומר לעם ישראל, שה׳ נשא אותם עד שקבע אותם בארצם לבטח, ובכל זאת הם עזבו אותו [רש"י, רד"ק, מלבי"ם].
ההסבר השני מתמקד באובייקטים שאותם עמים עובדים. הכתיים עובדים למים, ואילו בני קדר עובדים לאש. למרות שהכל יודעים כי המים חזקים מן האש ומכבים אותה, עובדי האש אינם נוטשים את אלוהיהם לטובת האלוהות החזקה יותר, וכל אומה נשארת נאמנה לאלילה. מתוך כך בולט חטאם של ישראל, שהמירו את כבוד ה׳ באלילי שקר [רש"י, רד"ק, צאינה וראינה].