הנביא משתמש בדימוי חקלאי של נטיעת כרם כדי להמחיש את הפער הטרגי בין שורשיו הטהורים והאיכותיים של עם ישראל לבין מצבו המושחת בהווה. ה' מביע אכזבה עמוקה מהידרדרותו הרוחנית של העם, ומעמיד את עברם המפואר בניגוד מוחלט למציאות חייהם הנוכחית.
הפרשנים מבארים את מילות הפסוק לאור עולם החקלאות:
שורק הוא זן הגפן המשובח והמובחר ביותר, המצמיח ענבים מעולים ללא חרצנים [רד"ק, מלבי"ם, שטיינזלץ].
כלה זרע אמת מתאר זרע טהור שאינו מכזיב בתנובתו, וכן נטיעה מקורית שאינה מורכבת עם מינים זרים [מלבי"ם, שטיינזלץ].
סורי משמעותו ענפים וזמורות שהושחתו, התקלקלו או גדלו פרא, ולכן נהוג להסיר ולהשליך אותם מן הגפן [מצודת דוד, רד"ק, מלבי"ם].
נכריה היא גפן זרה, צמח בר הגדל ביערות ומניב פירות באושים [רש"י, רד"ק].
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהפסוק עוסק בייחוסו של עם ישראל. ה"שורק" ו"זרע האמת" מסמלים את האבות והאמהות הצדיקים – אברהם, יצחק ויעקב. עם ישראל ניטע מתוך שושלת יוחסין טהורה ומשובחת זו, והציפייה הייתה שימשיכו את דרך אבותם ויוציאו פירות טובים כמותם [רש"י, מצודת דוד, צאינה וראינה]. במקום זאת, העם התערב בעמים אחרים, איבד את צורתו כאומה קדושה ונבדלת, והפך לגפן זרה ונכריה [מלבי"ם]. בנוסף, בעוד שגפן איכותית נשמרת ומוגנת באמצעות גדרות, בני ישראל פרצו את הגדרות, עזבו את סייגי המצוות, והפכו לגפן הפקר שאינה משתמרת כלל [אהבת יהונתן].
רובד פרשני נוסף, הנוגע לעבודת המידות של כל אדם, מציג [אדרת אליהו]. לפי פירושו, ה' נטע באדם תכונות טבעיות מעולות כמו שכל, זריזות, חשק ותאווה, במטרה שישמשו כ"זרע אמת" לעסק התורה ולעבודת ה'. הזעקה "ואיך נהפכת לי" מדגישה את עומק הבגידה: האדם משתמש בשכלו החריף, במרצו ובהתלהבותו אך ורק לצרכים חומריים ולעסקי משא ומתן, ואילו כאשר מדובר בלימוד תורה ובתפילה, הוא מפגין עצלות, עייפות וחוסר הבנה. בכך, הוא הופך את כל הכוחות המעולים שניתנו לו ל"גפן נכריה" והפניית הפוטנציאל האלוהי אל עבר החומר בלבד.