חשבתם פעם מה קורה לחקלאי שמשקיע ושותל באדמה שלו את השתילים הכי טובים ויקרים שיש, אבל כשהם צומחים הוא מגלה שיצאו לו פירות מקולקלים? זה בדיוק מה שה' מרגיש. ה' משווה את העם לכרם ענבים, ואומר להם שהוא נטע אותם כמו שורק, שזהו זן הגפנים הכי משובח ומעולה שיש, כזה שמצמיח ענבים מתוקים בלי חרצנים. הוא בחר עבורם זרע אמת, כלומר זרע טהור ומקורי שברור שיוציא פירות טובים. השורשים הטובים האלה הם בעצם האבות והאמהות שלנו, אברהם, יצחק ויעקב. ה' ציפה שבני ישראל ימשיכו את הדרך הטובה של אבותיהם ויהיו עם קדוש ומיוחד.
אבל במקום זה קרה משהו עצוב. העם התערבב עם עמים אחרים ועזב את המצוות ששמרו עליו כמו גדר מסביב לכרם. לכן ה' שואל אותם בכאב איך יכול להיות שהם הפכו להיות סורי, שזה אומר ענפים מקולקלים שגדלו פרא. הם נהיו כמו גפן נכריה, צמח זר שגדל ביער ומוציא פירות מרים ולא טעימים. ה' מאוכזב כי במקום לשמור על עצמם ולהצמיח דברים טובים, הם איבדו את הדרך המיוחדת שהתחילה עוד מימי האבות.