האם קרה לכם שהייתם צריכים להעביר לחבר הודעה קצת לא נעימה, והרגשתם פרפרים בבטן? הנביא ירמיהו הרגיש משהו דומה. ה' שלח אותו כדי להזהיר את אנשי ירושלים על המעשים שלהם ולנזוף בהם, אבל ירמיהו חשש מאוד להתחיל את הנאום הראשון שלו מול כולם עם בשורות קשות. ה' הבין ללבו והתחשב בו, ולכן נתן לו נבואה חדשה שמתחילה דווקא במילים של נחמה ואהבה. כדי להראות שזו התחלה חדשה ומיוחדת לנאומים שלו, מופיעות המילים וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר.
הפתיחה הזו היא כמו מפתח לכל הספר. היא מלמדת אותנו שגם כשה' מביא עונשים על עם ישראל, הוא לא שוכח את האהבה שלו אליהם. זה מזכיר אבא שכועס על הבן שלו, אבל הלב שלו עדיין מלא ברחמים עליו, ובסופו של דבר האבא יעניש את מי שהכאיב לבן. ה' מזכיר לעם את התקופות היפות מהעבר, כמו ימי האבות, קבלת התורה והנסים במדבר. הוא עושה זאת כדי לעודד אותם שאם רק יתחרטו ויחזרו אליו, הוא יקבל אותם באהבה ויסלח להם. ה' גם מזכיר שעם ישראל קדוש ומיוחד לו, ולכן כל מי שינסה לפגוע בהם ייענש.