ירמיהו, פרק ב׳, פסוק י״ט

העבירות אינן גוררות עונש חיצוני, אלא פועלות כמנגנון טבעי שבו החטא עצמו מכה בחוטא. המעשים הרעים, רָעָתֵךְ, יגרמו לך לכאב פיזי, תְּיַסְּרֵךְ, ואילו הסטיות והמרידות, וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ, יעוררו בך בירור שכלי שימנע חטאים בעתיד, תּוֹכִחֻךְ. עלייך להפעיל את השכל והחושים, וּדְעִי וּרְאִי, כדי להבין ולהרגיש עד כמה רַע וָמָר עׇזְבֵךְ את ה'. העם סבר בטעות שעבודת ה' היא עול ולכן פנה לאלילים ללא כל יראה ופחד מפניו, וְלֹא פַחְדָּתִי אֵלַיִךְ, אך בפועל דווקא ההתרחקות ממנו היא המביאה לחורבן ולמרירות.