ה' מפנה קריאת תגר כלפי העם ושואל וְאַיֵּה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָּךְ, היכן אותם אלילי עץ, אבן ומתכת שיצרתם במו ידיכם. מאחר שאתם יצרתם אותם, הם אמורים לגמול לכם טובה, ולכן ה' מאתגר אותם האם יָקוּמוּ אִם יוֹשִׁיעוּךָ בְּעֵת רָעָתֶךָ ויצליחו להציל אתכם בזמן הכאב והצרה. מכיוון שהעם פשע בה', הוא אינו מחויב להושיעם, ועליהם לפנות לאלילים הרבים והזמינים שלהם, שכן כִּי מִסְפַּר עָרֶיךָ הָיוּ אֱלֹהֶיךָ יְהוּדָה, ובכל עיר התקיים פולחן לאל אחר. מציאות זו של ריבוי אלילים מוכיחה את חוסר האונים שלהם, שהרי אם מתוך שפע כה רב אף לא אליל אחד מצליח לקום ולהושיע, ברור לחלוטין שלאיש מהם אין כל כוח הצלה.
ירמיהו, פרק ב׳, פסוק כ״ח
וְאַיֵּ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֣יתָ לָּ֔ךְ יָק֕וּמוּ אִם־יוֹשִׁיע֖וּךָ בְּעֵ֣ת רָעָתֶ֑ךָ כִּ֚י מִסְפַּ֣ר עָרֶ֔יךָ הָי֥וּ אֱלֹהֶ֖יךָ יְהוּדָֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.